About the program
The neuroeducation program was born out of the need to apply the growing body of knowledge in neuroscience and psychology in the educational field. Despite the widespread knowledge accumulating in the neurosciences, very little is leaking into the education system and special populations in particular. The overarching goal of the program is to equip program learners with research-based tools and intervention programs so that they can improve an individual's cognitive, pragmatic, and verbal abilities. As part of the program, students will receive an extensive theoretical basis of various developmental disabilities and will be exposed to studies in the brain sciences that link these disabilities to the relevant brain function.
As part of the Neuroeducation program, students engage in fascinating research aimed at answering fundamental questions in the fields of education and brain science. Key questions under investigation include: Can reading abilities in students with dyslexia be improved through transcranial direct current stimulation (tDCS)? Can such stimulation also enhance their reading comprehension? Additionally, can short-term interventions boost the executive functions of individuals with ADHD? Students are also exploring the brain waves of bored individuals compared to those who are engaged: Do bored individuals experience more alpha waves or beta waves, and how does boredom affect creativity? Furthermore, the research delves into the functioning of the right hemisphere and interhemispheric transfer in dyslexia, investigating whether these insights can contribute to developing a computerized intervention program to improve reading skills in children with dyslexia. Furthermore, can we enhance pragmatics abilities in students with ASD?
The courses that will be taught in the program will be given by experts in their field, they are diverse and include:
School Neuropsychology: Diagnosis and Intervention;
Language communication and the Brain;
Emotional disorders and therapeutic approaches;
Clinical applications to neurofeedback and brain plasticity;
Creativity, ambiguity and the brain;
The autism spectrum (ASD): characteristics and methods of diagnosis and functional assessment;
Attention Deficit Disorder;
Seminar on intervention programs in special populations;
Admission
The Neuroeducation program emphasizes the need to teach applied aspects of research that are at the forefront of research today. In light of this, a new program of its kind was built in Israel, offering a track with a thesis (14 hours) and without a thesis (18 hours) to be studied in two years (one day a week). The admission threshold is an average of 85 for social science graduates and an average of 80 for life / exact science graduates. Candidates for the track with a thesis will need to demonstrate research thinking and knowledge in statistics and present two recommendations. Applicants for the track without a thesis will have to present one recommendation (academic / employer). Admission to the track with a thesis is conditional on an admission interview and completing a questionnaire.
ילנה טלסמן
מלכה חלוץ
2023
קבלת החלטות:
שולמית ויינר, ענת פסטינגר ואלעד גוטמן (2023)
Graduate Program for Neuroeducation
התוכנית ל neuroeducation (נוירו-חינוך) נולדה מהצורך ליישם את הידע ההולך ומצטבר במדעי המוח ובפסיכולוגיה בשדה החינוכי. למרות הידע הרחב ההולך ונערם במדעי המוח, רק מעט מאד זולג למערכת החינוך ולאוכלוסיות המיוחדות בפרט. מטרת-העל של התוכנית היא לצייד את הלומדים בתוכנית בכלים ובתוכניות התערבות מבוססות מחקר כך שיוכלו לשפר את היכולות הקוגניטיביות, הפרגמטיות והשפתיות של הפרט. במסגרת הלימודים בתוכנית יקבלו הסטודנטים בסיס תיאורטי נרחב של לקויות התפתחותיות שונות וייחשפו למחקרים במדעי המוח הקושרים לקויות אלו לתפקוד המוחי הרלוונטי. סטודנטים לתיזה יחויבו לבצע מחקר עם שיטות מחקר המוח כגון QEEG, tDCS. הסטודנטים בסמינריון יוכשרו להשתמש בגרייה מוחית חשמלית .
במסגרת התוכנית ל-Neuroeducation, הסטודנטים עוסקים במחקרים מרתקים החותרים לענות על שאלות יסוד בתחום החינוך וחקר המוח. בין השאלות המרכזיות שנחקרות: האם ניתן לשפר את יכולת הקריאה של סטודנטים עם דיסלקציה באמצעות גרייה מוחית חשמלית (tDCS)? האם גרייה כזו יכולה גם לשפר את הבנת הנקרא שלהם? בנוסף, האם התערבות קצרת מועד עשויה להגביר את היכולות הקוגניטיביות (Executive Functions) של אנשים עם ADHD? הסטודנטים גם חוקרים את גלי המוח באמצעות QEEG. באמצעות כלי הסטודנטים מנסים לחזות את הקשר בין גלי אלפא לבין היכולת לשפר את יכולת הקריאה בדיסלקציה באמצעות tDCS. שאלות מחקר נוספות כוללות בין השאר את השאלה האם אנשים משועממים חווים יותר גלי אלפא או גלי ביתא, בהשווואה לאנשים שמוצאים עניין במעשיהם? כיצד מצב של שעמום משפיע על היצירתיות שלהם? יתר על כן, המחקרים עוסקים בהבנת התפקוד של המיספירה ימין והמעבר הבין-המסיפרי בדיסלקציה, ובשאלה האם תובנות אלה יכולות לתרום לפיתוח תוכנית התערבות ממוחשבת לשיפור הקריאה אצל ילדים עם דיסלקציה. אלו מקצת מהשאלות והיריעה גדולה ורק מחכה לחוקרים הטובים והסקרנים.
תנאי קבלה
התוכנית לחינוך וחקר המוח מדגישה את הצורך ללמד היבטים יישומיים של מחקרים הנמצאים היום בחזית המחקר. לאור זאת נבנתה תכנית חדשה מסוגה בארץ, המציעה מסלול עם תזה ( 14ש"ש) וללא תיזה (18 ש"ש) שיילמדו בשנתיים (יום בשבוע). סף הקבלה הוא ממוצע 85 לבוגרי מדעי החברה וממוצע 80 לבוגרי מדעי החיים/ מדוייקים. מועמדים למסלול עם תיזה יצטרכו להפגין חשיבה מחקרית, ניסיון במחקר אמפירי (במסגרת סמינריון), ידע בסטטיסטיקה ולהציג שתי המלצות. מועמדים למסלול ללא תיזה יצטרכו להציג המלצה אחת (אקדמית/ ממעסיק). קבלתם למסלול עם תיזה מותנית בראיון קבלה.
אפשרויות תעסוקה:
מסיימי התוכנית יקבלו תואר שני דבר שיסלול את הדרך לתואר שלישי בחינוך וחקר המוח. התואר יאפשר התקדמות הן במערכת החינוך (כמדריכי צוותים למשל) והן בשדה הקליני. הבוגרים יוכלו להשלים את הידע שרכשו בנוירופידבק לצורך הכשרה כמטפלים בנוירופידבק (השלמת שעות מודרכת להכשרה מעשית) או כמטפלים בקלינקות לגרייה מוחית חשמלית. עם התקדמות המדע מתחילים עתה להפתח מרכזי טיפול המשלימים את הטיפול הפסיכולוגי בטיפול על ידי גרייה מוחית חשמלית. אפשר להשתלב במכוני מחקר ולעבוד בעריכת תכנים וסקירה מדעית.
למי התכנית פתוחה?
התוכנית פתוחה לקלוט אנשי חינוך, בוגרי מדעי החברה (פסיכולוגיה, חינוך), מקצועות הפרה-רפואיים ובוגרי מדעי המוח השואפים לפתח ולהרחיב את הידע המחקרי והיישומי שלהם לטובת הפרט והחינוך. המערכת שנבנתה מדגישה את השילוב בין למידה תיאורטית להיבט יישומי. יילמדו קורסים תיאורטיים לצד סמינריונים אמפיריים, וכל זאת לאור בסיס מחקרי מוצק.
התכנית המוצעת אם כן, משלבת בין חקר המוח לחינוך, ומהווה שילוב בין מחקר בסיסי בחינוך, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכופתולוגיה וחקר המוח לבין היישום בשדה. בכך פותחת התוכנית לראשונה צוהר רחב יותר של ידע תיאורטי בפני הבוגרים, וכן מגדילה את אפשרויות התעסוקה והתרומה של הבוגרים למשק, לחינוך ולרווחה.
הקורסים שיילמדו בתכנית יינתנו על ידי מומחים בתחומם, הם מגוונים וכוללים:
-
נוירופסכולוגיה של בית הספר: אבחון והתערבות;
-
שפה תקשורת ומוח;
-
הפרעות רגשיות וגישות טיפוליות;
-
יישומים קליניים לנוירופידבק ופלסטיות המוח;
-
יצירתיות, חשיבה רב משמעית ומח;
-
הספקטרום האוטיסטי (ASD): מאפיינים ודרכי אבחון והערכה תפקודית;
-
הפרעת קשב;
-
סמינר תכניות התערבות באוכלוסיות מיוחדות;
ראשת התכנית היא פרופ' נירה משעל שבהכשרתה למדה מדעי המוח, ומזה שנים מפתחת תוכניות התערבות לאוכלוסיות מיוחדות בבית הספר לחינוך. פרופ' משעל היא מטפלת CBT . מרצה בכיר בתכנית הוא ד"ר עודד מאירון. פרופ' משעל וד"ר מאירון הם neuroscientists עם אוריינטציה טיפולית במחקרם. בתוכנית ילמדו גם מרצים מעולים מהפקולטה לחינוך אשר באוניברסיטת בר-אילן ומורי-חוץ מקצועיים הייחודיים לתוכנית.
Visiting Hertzog Medical Center with Dr. Meiron and first year (2024) students
