אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ולקות למידה ספציפית (כגון דיסלקציה) סובלים ממגוון של בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות היכולות לפגוע קשות בלימודים, בתעסוקה, באיכות התקשורת האנושית עד כדי גרימה לקשרים בין-אישיים לא יציבים. הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי במשימות יומיומיות פשוטות, כמו ביכולת להתרכז, לפתור בעיות, לזכור ולהבין את הנקרא. הסימפטומים באים לידי בידוי בהתנהלות היומיומית וכוללים: קושי בארגון, ניהול זמן לקוי, בעיות בהתמקדות במשימה, קושי עם ריבוי משימות, אי שקט, יכולת תכנון לקויה וסובלנות נמוכה לתסכול. היום ניתן להציע סל של טיפולים שבחזית המדע. התרופות המוצעות יכולות להועיל אך בשל תופעות לוואי או התמכרות להן כדאי לשקול טיפולים חדשים מבוססי מחקר.

​

 תסמיני ADHD קשורים לשינויים מבניים ותפקודיים בתוך ובין אזורי מוח שונים, במיוחד במוח הקדמי (קורטקס הפרה-פרונטלי). מבחינת  המערכת, מחקרים מראים על זמינות מופחתת של הנוירוטרנסמיטורים דופמין (DA) ונוראפינפרין (NE) אך גם של גאבא (GABA). לאחרונה, טכניקות של גירוי מוחי לא פולשני (NIBS) נחקרו כחלופות טיפול לשינוי דפוסי התפקוד המוחי הלקוי.

​

tVNS

​

ניתן להציע טיפול לקשיים קוגניטיביים אלו זה על ידי גירוי עצב ואגוס  (tVNS). לשיטה זו  יש השפעה על ריכוז ה NE וה-GABA.  להתערבות כזו יש סיכון נמוך ויעילות מוכחת בשיפור החרדה והדכאון. השיטה קלה ליישום ומתאימה לטיפול ביתי. עצב הווגוס מורכב מרשת עצבית מורכבת השומרת על הומאוסטזיס בתהליכים חשובים הכוללים גם מצב רוח ודיכאון. תוצאות חדשות בחזית המדע מראות כיצד אפשר גם לנצל את ההשפעות העצביות של גירוי עצב הווגוס כדי להקטין חרדה ודיכאון ובכך להגדיל את איכות החיים.